אמנות של אחרים
לידתו של השיח האסתטי על אמנות יפנית בצרפת במפנה המאה העשרים
DOI:
https://doi.org/10.64166/vq6vks08תקציר
היסטוריון האמנות אנרי פוסיון (1881-1943 ,Focillon Henri ) היה בין
ההיסטוריונים הראשונים באקדמיה הצרפתית שהתמחו בתחום מחקר האמנות
היפנית בראשית המאה העשרים. בין השנים 1921-1912 פוסיון פרסם ספרים
ומאמרים, לימד קורס על אמנות יפנית באוניברסיטת ליון, יזם והשתתף בכנס
בינלאומי בנושא אמנות יפנית שנערך בצרפת. פוסיון השתייך לקבוצה קטנה של
היסטוריונים באקדמיה הצרפתית שפעלו בשלהי תקופת הפופולריות המסחרית
הגדולה של חפצי אומנות ואמנות יפנית באירופה וארצות הברית, תנועה
אסתטית שנקראה בצרפתית ז‘אפוניזם )s1870-1910 ,Japonisme). לז'אפוניזם
היה תפקיד מכריע בקידום תחום מחקר אמנות יפנית תחת מודל מערבי של
תולדות האמנות, בזכות התוויותיו את זמינותם של חפצי אמנות ואומנות יפניים
בצרפת. נוכחותה החדשה של האמנות היפנית בצרפת הייתה נושא מבטיח
ומסעיר להיסטוריון צעיר. אך התנאים למחקר באותה התקופה לא סיפקו חוקר
בשיעור קומתו של פוסיון, ובעשור השני של שנות העשרים של המאה העשרים
הוא נטש לגמרי את התחום ופנה למחקר היסטורי של אמנות גותית צרפתית.
בנטישתו הציג את הקשיים בפניהם ניצבו היסטוריונים מערביים, ואת הבעיות
שהתעוררו בתוך דיסציפלינת תולדות האמנות המערבית מול אמנות זרה.
מה היו הקונפליקטים איתם נפגש פוסיון כהיסטוריון של אמנות יפנית בצרפת,
ומיהם סוכני התרבות העיקריים במרחב האוריינטליסטי בצרפת של מפנה המאה
העשרים שהובילו את המחקר על אמנות יפנית עד סופה של תקופת הז'אפוניזם?
במאמר זה אסקור את ספרי תולדות האמנות היפנית החשובים שפורסמו בצרפת
עד לפוסיון מ־1870 ועד העשור השני של המאה העשרים. תחילה אבחן את השיח
על אמנות יפנית בצרפת של שלהי המאה התשע עשרה: מי הם סוכני התרבות
המרכזיים שפעלו בזירה זו? מהם הכוחות שהניעו פרסומים על אמנות יפנית?
מי הם ההיסטוריונים הראשונים שעסקו במלאכה זאת? ומהם גבולות השיח על
אמנות בכלל ועל אמנות יפנית בפרט בתקופה זו? כמסגרת מושגית אנסה לגעת
בשאלות של זהות ואחרות תחת ביקורת התרבות, כדי להבין את ראשיתה של
התפיסה של האמנות היפנית במערב, וההבדלים בין תפיסה זו במערב לקבלתה
ומעמדה של האמנות ביפן ומדוע נוצרו פערים ביניהם.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2022 מבטים: כתב עת לתרבות חזותית
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
Copyright notice
The article is an original work, created solely by the author, and has not been previously published, in whole or in part, in any journal, book, or other publication, whether in print or online, in an academic or any other context.
The article is not under review, consideration, or submission to any other journal or publisher.
Copyright in the article is held by the author.
The article does not contain obscene, defamatory, libelous, or otherwise unlawful material, nor does it infringe upon privacy rights, and to the best of the author’s knowledge does not violate any applicable law.
Publication of the article does not constitute an offense or violation of any law and does not infringe upon the rights of any third party, including intellectual property rights and copyrights of any individual or entity.
Full and exclusive responsibility for securing written permission to use any visual materials not owned by the author rests with the author.
The author bears full and exclusive responsibility for the content of the article. The journal Mabatim shall bear no responsibility in cases of plagiarism or any other infringement committed by the author.
The author undertakes to indemnify and hold the publisher harmless against any damages, losses, expenses, or payments (including legal costs and attorneys’ fees) arising from any claim, demand, or legal proceeding related to the content of the article.
The author acknowledges that any transfer of copyright must be executed in writing between the journal Mabatim and the author.
