ירושלים שבין הספירות

האילן כמפה שמיימית

תקציר

מאמר זה עוסק בהתפתחותו של הייצוג הוויזואלי בכתבי ר׳ יוסף ג׳יקטילה ובכתבים המיוחסים לו, תוך הצבתו בהקשר רחב של שיח הקרטוגרפיה האירופי בימי הביניים. במאמר אנו עוקבים אחר המעבר ההדרגתי ממודלים סכמטיים מופשטים בכתבי ג׳יקטילה המוקדמים, ועד לשרטוטים מורכבים בכתבים שנוצרו בעקבות כתביו, כדוגמת השרטוטים בתוך ספר הקנה ובאילנות מורכבים שנכתבו על פני יריעות גדולות.

השוואה למפות ירושלים ולמפות עולם שנוצרו באותן השנים מספקת נקודת התייחסות מחודשת לשרטוטים ולאילנות המפותחים הללו, ומאפשרת לראות בהם מעין ״מפות שמיימיות״ או ״מפות קרב תאולוגיות״, הממפות את המרחב האלוהי כזירה מדומיינת של מאבק מתמשך על קדושתה של ירושלים. במרכזה הזירה הוצב דוד המלך, כגיבור הנצחי השומר על העיר. כמו במפות, גם במסורת הוויזואלית הקבלית אפשר להבחין בשימוש באמצעים דומים, שנועדו להבנות נרטיב תאולוגי־פוליטי שבמרכזו ניצבת ירושלים. בהמשך לדברים, נדונה במאמר גם הפונקציה הריטואלית של שרטוטים אלו: האילן איננו רק ייצוג תאולוגי, אלא הוא אובייקט המזמין את המתבונן בו להזדהות עם דמותו של דוד המלך, וכמותו לקחת חלק פעיל בשמירה על המרחב המקודש – וזאת באמצעות קריאת מזמורים, לימוד סודות או קיום מצוות.