הסוכנות הרגשית של הדיוקן
הזדהות ועונג בקשר בין אציל ודיוקנו בשלהי ימי הביניים בספר השעות מהאג ) )ms.76 f 2
DOI:
https://doi.org/10.64166/9fcdaz87תקציר
דיוקנאות של אנשי אצולה צרפתים בתוך ספרי תפילה שנוצרו בשלהי ימי הביניים הפגישו את בעלי הספר עם ייצוג חזותי שכלל פרטנות ריאליסטית עם עיצוב דמות אידאלית של שליט נוצרי. מחקרים בסוגה זו העלו כי הם סימנו בעלות, שימשו ככלי להתעלות רוחנית ועזרו להפנים את התרגול הדתי האישי. מאמר זה בוחן את התקבלותם הרגשית של שמונה דיוקנאות מתוך ספר שעות Le Tavernier, 1455, The Hague, National Library, ms.76 f 2( ( שהוזמן עבור פיליפ הטוב ) Philippe III le Bon, 1396–1467 (, דוכס בורגונדי ממשפחת ולואה. בחינת האיקונוגרפיה והאמצעים האמנותיים המכוונים את הצופה לתהליכים מנטליים של השוואה וזיכרון מצביעה על מטרתם הפוטנציאלית של הדיוקנאות לעורר רגשות הזדהות ועונג. בהמשך, דיון בנובלה ג'ון הקטן מסיינטרה ) Le Petit Jehan de Saintré ( פרי עטו של אנטואן דה לה סאל ) la Sale ( מאמצע המאה החמש־עשרה מסייע להבהיר כי לרגש העונג היה תפקיד מרכזי בחינוך הפרט האציל לשיפור עצמי, וכי רגש זה יכול היה לשמש תמריץ להשגת מטרות עתידיות בחייו. מחקר הבוחן יצירות אמנות מפרספקטיבה זו חושף את היכולת של הדיוקן להוות סוכנות רגשית שתרמה לעיצוב עולמו הפנימי ומעשיו של בעליו.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2022 מבטים: כתב עת לתרבות חזותית
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
Copyright notice
The article is an original work, created solely by the author, and has not been previously published, in whole or in part, in any journal, book, or other publication, whether in print or online, in an academic or any other context.
The article is not under review, consideration, or submission to any other journal or publisher.
Copyright in the article is held by the author.
The article does not contain obscene, defamatory, libelous, or otherwise unlawful material, nor does it infringe upon privacy rights, and to the best of the author’s knowledge does not violate any applicable law.
Publication of the article does not constitute an offense or violation of any law and does not infringe upon the rights of any third party, including intellectual property rights and copyrights of any individual or entity.
Full and exclusive responsibility for securing written permission to use any visual materials not owned by the author rests with the author.
The author bears full and exclusive responsibility for the content of the article. The journal Mabatim shall bear no responsibility in cases of plagiarism or any other infringement committed by the author.
The author undertakes to indemnify and hold the publisher harmless against any damages, losses, expenses, or payments (including legal costs and attorneys’ fees) arising from any claim, demand, or legal proceeding related to the content of the article.
The author acknowledges that any transfer of copyright must be executed in writing between the journal Mabatim and the author.
