דושאן ודאלי

לצלם את האובייקט העירום

תקציר

מאמר זה מבקש לחקור שני תצלומים — האחד של סלבדור דאלי והשני של

מרסל דושאן, אשר האובייקטים שבהם מגדירים נקודות צומת רבות־משמעות

במחשבתם, בעיקר בכל הנוגע לממד הצילומי ביצירתם. אחד מהם הוא סליל לבן

קטן ללא חוט, המוטל בחלקו השמאלי התחתון של תצלום אנונימי שהציג דאלי

כאיור למאמר שלו. השני הוא רדי־מייד של דושאן, המופיע כצללית לבנה בתצלום

של הסטודיו שלו שעובד לצורך שילובו ב"קופסה במזוודה" — מעין מוזאון נייד

המכיל מודלים ותצלומים, שאותו יצר דושאן במשך מספר שנים החל משנת .1938

התצלום שאליו מתייחס דאלי משמש כנקודת מוצא לפעולה פרשנית בשיטת

ביקורת־הפרנויה. בתצלום מוצג תיאור מפותל של קורות הסליל ללא חוט לאור

המחשבה הפילוסופית והמדעית, תוך הצבת הסוריאליזם בקוטב הנגדי להפשטה

המטפיזית ובסמוך לפיזיקה המודרנית. דאלי רומז כי הסליל ללא חוט איננו

אוקלידי, מאחר שמצבו מוגדר לא במונחי מרחב וזמן קלסיים אלא באמצעות

מושגי תורת היחסות. בהמשך לכך, דאלי מציג את הסליל בנקודת המפגש בין

הפסיכולוגיה המודרנית והפיזיקה, ומגדיר את התצלום עצמו כמגלם ממד

פסיכולוגי לא־אוקלידי.

תצלום הסטודיו של דושאן שבו מוצג אחד הרדי־מייד שלו, קולב שאליו מוצמדת

הכותרת Trébuchet, מגלם שלב ביניים בהכנתו לשכפול ב"קופסה במזוודה", שבו

מולבן הדימוי קודם לשלב הסופי של הדפסת רישום מדוקדק שלו על גבי צללית

לבנה זו. הלבנה זו של הדימוי מתייחסת לחקירתו של דושאן את הממד הרביעי,

כפי שתיאר ופיתח בהערות לאורך השנים, וקיימת חפיפה רבה בין רעיונותיו בנושא

זה לבין שלבי היצירה של התצלום שנכלל ב"קופסה". דימוי ה־Trébuchet במצבו

הלבן והחשוף הוא אחד הנדבכים בתהליך המשגתו של התצלום עצמו כביטוי של

הממד הרביעי.

השימוש בתצלומים ב"קופסה במזוודה" מאתגר את הייעוד הקונבנציונלי של

הצילום, המתבטא בדוקומנטציה נאמנה של המציאות הנראית לעין. בדומה לכך,

גם דאלי עושה שימוש בצילום ככלי קונספטואלי — הן כביטוי לעל־מציאות בשנים

אשונות לפעילותו, והן כביטוי לממד פסיכולוגי לא־אוקלידי או כביטוי ליכולתו

של הצילום לעורר פרשנות פרנואידית־ביקורתית בשלב מאוחר יותר