"אנחנו לא ידענו"
אמנות, מחאה ועדות בזמנים אפלים בארגנטינה
DOI:
https://doi.org/10.64166/e735qn47תקציר
בין השנים 1976–1983 שלטה בארגנטינה דיקטטורה צבאית מהחמורות שידעה אמריקה הלטינית, אשר במסגרתה בוטלו הרשויות הדמוקרטיות וכל הסמכויות עברו לידיה של החונטה הצבאית. במסגרת מצב חריג זה בוטלו הזכויות האזרחיות, ובוצעו הפרות חמורות של זכויות אדם. מנגנני הדיכוי כללו העלמה שיטתית של אנשים, שהותירה כ־30,000 נעדרים־נרצחים ומאות אלפי גולים. דיקטטורה זו, מאפייניה, תוצאותיה והשפעותיה היו ועודן מושא למחקר אקדמי חוצה־דיסציפלינות, וכן שימשו מצע פורה ליצירות אמנות העוסקות בסוגיות של זיכרון, טראומה ומושג העדות. מאמר זה מתמקד בסדרת היצירות אנחנו לא ידענו )Sabíamos No Nosotros) של האמן הארגנטינאי לאון פררי (2013–1920 ,Ferrari Leon), אשר ביטאה פרקטיקה אמנותית של "אמנות מחאה עדותית". הדיון ביצירה זו יציע קריאה פרשנית חדשה של תפקיד אמן המחאה כעד, היצירה כתיעוד וכעדות, והפרקטיקה האמנותית כערוץ להפצת מידע ולהבניית הזיכרון הקולקטיבי בזמן הווה על העבר המיידי. במסגרת היחסים בין הפוליטי לאסתטי, מאמר זה מבקש להרחיב את השיח על אודות סוגיות העד והעדות, ולשפוך אור על ההתמודדות של שדה האמנות עם סוגיות אלה ותרומתו לחשיבה מחודשת על אודותיהן. יצירתו של פררי תיבחן על פי מספר קטגוריות תאורטיות, בהן האמן כהיסטוריון וכארכיונאי, המרחב, האפיק, הסוכן, הטכניקה והפרקטיקה. בין השאלות שיובילו את הדיון נכללות השאלות הבאות: באיזה אופן יכולה פרקטיקה אמנותית לשמש כעדות? איך ניתן לייצר עדות בנסיבות של הסתרה, ריסון וצנזורה? כיצד ניתן להפיץ עדות תחת תנאים של פיקוח וסגר, טרם העידן הגלובלי והמצאת האינטרנט? ולבסוף, כיצד ניתן לתעל עדות זו לטובת שינוי המציאות הפוליטית?
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2024 מבטים: כתב עת לתרבות חזותית
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
Copyright notice
The article is an original work, created solely by the author, and has not been previously published, in whole or in part, in any journal, book, or other publication, whether in print or online, in an academic or any other context.
The article is not under review, consideration, or submission to any other journal or publisher.
Copyright in the article is held by the author.
The article does not contain obscene, defamatory, libelous, or otherwise unlawful material, nor does it infringe upon privacy rights, and to the best of the author’s knowledge does not violate any applicable law.
Publication of the article does not constitute an offense or violation of any law and does not infringe upon the rights of any third party, including intellectual property rights and copyrights of any individual or entity.
Full and exclusive responsibility for securing written permission to use any visual materials not owned by the author rests with the author.
The author bears full and exclusive responsibility for the content of the article. The journal Mabatim shall bear no responsibility in cases of plagiarism or any other infringement committed by the author.
The author undertakes to indemnify and hold the publisher harmless against any damages, losses, expenses, or payments (including legal costs and attorneys’ fees) arising from any claim, demand, or legal proceeding related to the content of the article.
The author acknowledges that any transfer of copyright must be executed in writing between the journal Mabatim and the author.
