איך מאיירים את הבלתי ניתן לאיור

הבית והגוף כזירת מלחמה בשבעה באוקטובר

תקציר

מאמר זה עוסק באיורים שנוצרו בעקבות זוועות שבת השבעה באוקטובר,וכרפלקציה מיידית אליהן. האיורים מבקשים להמחיש את גודל האסון שהתחולל באותה שבת. במאמר עומדות לדיון פרשני עבודותיהם של שישה מאייריםישראלים: אור יוגב, זאב אנגלמאיר, אור ליבנה, טל שטח, קרן שפילשר ומישלקישקה (לפי סדר הופעתם במאמר). כל האיורים מבוססים על דוקומנטציה חדשותית מקומית ובינלאומית, עדויות שורדים וסרטונים שצילמו מחבלי חמאס. האיורים הופצו באמצעות חשבונות האינסטגרם של המאיירים, ועד מהרה הפכו לוויראליים. מעיון בקורפוס נרחב של איורים זוהו שתי תמות עקרוניות, מרחביות באופיין, השלובות זו בזו: ׳בית׳ ו׳גוף׳, כמרחבים מקבילים, מנטליים, חברתיים,סימבוליים ולאומיים. המאמר עומד גם על אסטרטגיות האיור שנקטו המאיירים: אינטרטקסטואליות — יצירה בזיקה לתצלומים תיעודיים וליצירות אמנות מוכרות מהקאנון הישראלי והמערבי; והצגת דמויות אנושיות ממשיות, שהיו אנונימיות עד לאותה שבת, כסימבול לסבל האנושי ולרוע אוניברסלי. הדימויים נותחו באמצעות כלים תאורטיים מתחומי הפסיכואנליזה, המגדר והתרבות החזותית.